כתם שחור

רקע

בערב יום שבת ה-21 לאוקטובר 1967 שייטה המשחתת אח"י אילת לאורך חופי סיני כשעל סיפונה 199 אנשי צוות. השקט והרוגע שאיפיינו את אותו יום שבת הופרו כאשר מספר טילים מצריים נורו מן העיירה המצרית הסמוכה פורט סעיד ופגעו פגיעה ישירה במרכזה של המשחתת. שניות לאחר מכן נורה טיל נוסף לאותה נקודה.
האונייה הזדעזעה, נגרם הרס רב ורבים נפצעו. מכשירי הקשר יצאו מכלל פעולה ובכך כל קשר עם העולם נותק. המשחתת החלה את מסעה אל מצולות הים.
בינתיים החלה התקפת טילים נוספת שהפחיתה את הסיכויים להינצל. המשחתת החלה מתהפכת ונשכבה על צדה השמאלי. החיילים קפצו למים, חלקם ללא חגורת הצלה והחלו לנטוש את המשחתת. האונייה טבעה מול עיניהם וכתם עצום של שמן שחור כיסה אותם והכביד את נשימתם. החיילים ניסו להתרחק מכתם השמן ככל האפשר, אולם הוא החל לעלות במהירות מתהומות הים אל פני המים ושטף אותם בשכבה סמיכה של שמן שחור.
לילה שלם לקח עד שחילצו את כולם.
47 הרוגים ו-91 פצועים.

שמי רוני אילת

נולדתי בתחילת שנות ה-80. בחיפה.
עשיתי בית ספר וצבא. טיילתי, ביליתי, צנחתי, התעוררתי,
נפלתי, צחקתי, בכיתי, עשיתי 4 שנים בשנקר, השתחררתי,
שוב טיילתי. חזרתי.
יש לי מקצוע, אני מעצבת גרפית, עושה פרויקטים ללקוחות.
לוגואים, קטלוגים, תדמיות...
אבל אני בעיקר אוהבת לעסוק בנושאים חברתיים, ישראליים.
ֿלהתמודד עם האמת, עם המציאות, עד הסוף בלי הנחות. לפתוח
פצעים, לחקור ולהבין.

שמי רוני אילת. אני מתקשרת חזותית.

האם הפרויקט עוסק באסון של אח"י אילת?

15 במרץ 2009

בשלוש אחר הצהרים התקשרתי לאבא. "ככככןןןן רווווווני"
ענה לי בסגנון חופשי. "היי אבא אני מפריעה?"
"לא, אני בים, משיט את הכרמלית".
"רציתי לשאול אותך משהו",
ענה "מה?? הלו??" התנתקה השיחה.
יש!! יש לי עוד שנייה לחשוב איך אני פותחת את הפצע הזה.
הוא חזר אליי ושאלתי אותו אם הוא כתב פעם משהו על
אח"י אילת.
"אם כתבתי משהו? מה זאת אומרת? בשביל מי?
אמרתי "בשבילך". היסס שנייה ואמר "לא".
"אז תכתוב" אמרתי לו.
"אני עסוק היום" ענה לי "אולי פעם אחרת".

בשלוש ועשרים התקשרתי לאחי איתי.
"אני יכולה לשאול אותך שאלה מוזרה?",
"בטח, דברי" ענה לי
"שאלת את אבא פעם על אחי אילת?",
"כ..נראה לי.. בעצם לא...לא", "אבל אני יודע בערך מה קרה, שהספינה נפגעה משלושה טילים, האונייה הוטבעה, אני חושב שאבא שחה עד שחילצו אותו".
עניתי "כן, את כל זה גם אני יודעת... אבל אתה יודע מה אבא עבר שם? מה קרה לו?".
ענה "זה עצוב, אבל לא, אף פעם לא דיברנו על זה, כי זה היה נראה לנו נכון".
" תגיד, כשמייקל וליאם יהיו גדולים ויעשו עבודת שורשים, מה נספר להם על השם משפחה שלנו?, אנחנו לא יודעים כלום".
"נכון".

שאלות ומחשבות

היכן החלה "תרבות ההנצחה" ומאיזה מניע.
מהיכן מגיע הרצון להנצחה (מבחינה חינוכית ותרבותית).
מה קרה בתקופת מלחמת ששת הימים, ההתשה ויום כיפור מבחינה הנצחתית. מה החברה נוטה לזכור (בזכרון הקולקטיבי) מאותה תקופה.

הטבעת ה"אילת" היוותה נקודת מפנה חשובה בתולדות חיל הים הישראלי. כינו את החיל באותה תקופה "חיל אמבטיה" מהיותו חלש ודל אמצעים ולאחר האירוע החיל השתנה.
כמו כן, הטבעת ה"אילת" היה אירוע רב הנפגעים הראשון בישראל, ההרוגים והניצולים הפכו בין רגע ל"גיבורי השעה".
מדוע הפכו ל"גיבורי השעה"? מה הייתה הנצחתם? האם הנצחתם קיימת בזכרון הקולקטיבי הישראלי?

דפים

פרטים עלי